מציאות נושכת

WELCOME TO THE JUNGLE
מראה חיצוני חשוב לכ-ו-ל-ם (גם ל"מכוער שבמכוערים") ולא ישכנעו אותי אחרת.
זה אכזרי וזה לא פייר וזה מבאס לחשוב שאנחנו נשפטים ונמדדים קודם כל (ובעיקר) על פי המראה החיצוני שלנו.

הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו:
טינדר (או כל פלטפורמה אחרת) היא לא אפליקציית היכרויות אלא ג'ונגל, גן חיות, שוק בשר, אתן תבחרו… זה לא מקרי, אגב. זה לא מקרי שהאונליין דייטינג הוא שוק בשר לכל דבר.
הוא מהונדס להיות כזה. הושקעה מחשבה רבה ותיכנון במניפולציה העיצובית – פסיכולוגית, שנועדה למשוך את העין – קודם תביאו תמונה (ובגדול אם אפשר) ואליה נוסיף גם כמה מלמולי טקסט לתיאור עצמי (או אלגוריתם מתוחכם שילמד אותנו) כדי שנטפח לעצמנו על השכם ונאמר שאנחנו גם יותר עמוקים. תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים, לא ככה?
עצוב? אולי.
מציאותי? בטוח.

אבל זוהי לא אשמתם של יצרני האפליקציות…

כבר הוכח מחקרית שהעיניים שלנו קולטות ונמשכות קודם כל לאימג' חזק ופחות למילים והם…
הם כאן בסופו של יום בשביל הביזנס – הם בעסקי האהבה ולא בענייני הלב.
מבחינתם, המשתמשים צריכים להתאהב בפלטפורמה וכל עוד הם ממשיכים לחזור ולגלול מטה מטה בעיניים מזוגגות, זה פחות מעניין "כמה (באמת) אהבה זה כואב".

אז נכון, זה אכזרי וזה לא פייר וזה מבאס ואפשר לבכות על אובדן התפיסה הרומנטית ולהתכחש לזה עד מחר. אפשר גם לחכות בסתר במחשכים לבחור הנכון שיעשה את האקסטרא מאמץ ויגלה אותנו דרך המילים היפות שכתבנו (לכו תדעו כמה זמן זה יקח) או שאפשר גם פשוט לעשות משהו בנידון, ובלעשות אני מתכוונת ל: Re-start.

סיפור שהיה:
פסיכולוגית שהלכתי לראות בתקופה מסוימת (ואין לי בעיה לומר שנעזרתי בשירותם של כמה וכמה כאלה בחיי), אמרה לי את הדבר הבא: המשוואה היא משוואה וכל פרמטר שנמצא בה שהוא לא את (יעני אנשים אחרים או סיטואציות), הוא דבר נתון, כלומר, לך אין שליטה עליו. הדבר היחיד שיכול להשתנות במשוואה הזו, הוא את – בין אם זה שינוי גישה בכללי או שינוי התגובה האוטומטית שלך לטריגר של מצב מסוים. ברגע שאת תעשי איזה סוויצ' (ולו הקל שבקלים) זה ישפיע אוטומטית על התוצאה שתתקבל (קצת כמו אפקט הפרפר אם תרצו). אותו בנאדם, אותה סיטואציה (אותו הטינדר) אותה אני, רק בשינוי קטן – תפיסתית, מחשבתית, התנהגותית או מה שזה לא יהיה.

ספורים השיעורים המאד משמעותיים שלקחתי איתי לדרך בחיי (עד כה), זה היה אחד מהם.
וזה נכון לכל מערכות היחסים בחיי – משפחה, עבודה, חברות, בן זוג – הם מי שהם וכל ציפייה שלי שמשהו או מישהו ישתנה, רק תוביל לעוגמת נפש ואכזבה. הדבר היחיד שיכול להשתנות הוא מה אני בוחרת לעשות עם זה ואיך אני בוחרת להגיב לזה. לא אומרת שכל שינוי מהצד שלי הוביל לתוצאה אליה כיוונתי, אבל ניסיתי דברים שונים עד שמשהו תפס.
ומשהו בסוף (אני רוצה להאמין) תמיד נתפס.

כשזה מגיע לטינדרלנד, זה בטח ובטח נכון.
במיוחד אם את מוצאת את עצמך מזגזגת כבר תקופה ממושכת בין שלל הפלטפורמות.
לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין ש"אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות", אבל כנראה שצריך להיות גאון מפורסם כדי שמישהו אשכרה יקשיב לזה (עיין ערך אלברט איינשטיין) ואולי, גם ילמד את השיעור.

Miss M