רוצה להיות מעודכנת?
אף אחד לא אוהב ספאם.
אז תדעי שאם אני כבר שולחת, עלה פוסט חדש או קרה משהו ממש מעניין.
* לא ייעשה שימוש בכתובת המייל לצרכים מסחריים כי הפרטיות שלך חשובה לי
MATCH ME IF YOU CAN
אני לא אחת מאלף, ואני לא מלכת השושנים, כנראה שמגן העדן לא נפלתי ואבא שלי ממש לא גנן (מספיק קלישאות?), אבל אני פרח. אחד כזה שיש לו מה להראות, ובמה להתגאות, והוא (אני) יכול לזקוף לראווה את כל הצבעים האמיתיים שלו, הוא רק צריך לדעת איך להראות אותם (טכניקה, אמרנו?).
"ניצוץ" (אחיו המדליק של ה"קליק"), הוא פונקציה של כימיה בין אנשים (לא אני קבעתי)… אם רק היינו נפגשים,אי שם בעולם "האמיתי". בהינתן שהמציאות (הבכלל לא מדומה) שלי, היא טכנולוגית וקרה ונטולת אנזימים מצד אחד – אך כפופה עדיין לאותם חוקי טבע בראשיתיים מצד שני – נאלצתי לשייף לי אבני צור אחרות כדי לייצר את אותו ניצוץ ראשוני.
מלאכותי? אולי… אבל עדיין אחד כזה שאולי יתרגם גם לעולם שמחוץ לטינדר ויצית את אש האהבה.
תמיד זכרתי שאותו קליק ראשון יכול להיות גם האחרון שלי באפליקציה (מי יודעת לאיזה סרט אני מרפררת?).
ברוכה הבאה לעסקי המרקטינג
אני לא לקניה ואני לא למכירה ועל אף גילי "המתקדם", חיי המדף שלי אינם קצרים ואני לא זוכרת שאי פעם חשבתי על עצמי כמוצר (חפצון מישהו?) אבל בואו, תמימה אני בטח לא וברור לי שככל ש"חלון הראווה" שלי יהיה יפה יותר, נוצץ יותר ומושך יותר, זה יגדיל את הסיכויים שיותר גברברים ירצו להיכנס ולבדוק את "מרכולתי" (במובן הלא מיני, טוב אולי קצת).
באוקיינוס הפרופילים האינסופי, אני מודעת לעובדה שעבור אותו מר סלקטור שיושב לו שם בשירותים עם הטינדר פתוח ומחליט בתנועת אצבע סתמית "מי למחנה BEST ומי למחנה NEXT ,"אני רק עוד פנים שהוא יכול פשוט לדפדף עליהן ולמעשה לבטל אותי ואת כל מי שאני כלאחר יד, בלי כל כוונה רעה… ולמרות הידיעה הזו, אם הייתי זבובית על הקיר כשזה קורה, זה היה מאד מעליב אותי ומזל שאני לא שם.
מספיק סיבוב אחד ברחובות תל אביב כדי לספק לי הרבה רגשי נחיתות (ולפסיכולוג עוד כמה מאות שקלים). יש כל כך הרבה בנות יפות שם בחוץ, שנראות גם מוצלחות וחכמות ושנונות ו… אם הייתי גבר, הייתי כנראה מוכנה לצאת עם כל אחת מהן לדייט. אז אני לא אומרת שאני שונאת את התחרות כשאני נתקלת בה (טוב אולי קצת לפעמים), אבל אני בהחלט מודעת לזה שהיא שם, כל הזמן.
שלושים שניות על שיווק
על ה"אמת" בפרסום כולנו שמענו ושיווק הוא חלק מחוקי המשחק.
אז אני ממש לא אומרת שצריך לשקר, אבל אני כן אומרת שיש דרכים טובות יותר (או פחות) להציג את עצמי וזה ממש בסדר להשתמש בכל טריק זול (ואני לא מדברת על מחשופים) שידי משגת.
אני גם חושבת שהפרסומות החכמות והטובות ביותר הן אלה שמעבירות את המסר לצופה מבלי להאכיל אותו בכפית וגם לא דורשות עכשיו הפקה של מיליון דולר. הן בעיקר גורמות לך להרגיש את מה שהן רוצות לומר, ורגש כאמור, חזק יותר מהכל בהנחה שהצלחת לייצר אחד כזה. בין אם זה חיוך שעלה אצל הצד השני או סקרנות שמניעה לפעולה.
בריף למחלקת קריאייטיב:
המוצר: אני
קהל היעד: ההגדרות להעדפה המינית שלי באפליקציה
ארט: תמונות פרופיל
קופירייטינג: כל דבר שהוא לא "אין הנחתום מעיד על עיסתו"
תקציב: הזמן שלי
המטרה: (MATCH), יעני כמה שיותר קליקים כדי לפתוח אופציות
גם "מציאות מדומה" כפופה לאותם חוקי טבע בראשיתיים
Say it, Don't Spray it
זה נכון שאולי הרבה לא טורחים להתעמק ומדלגים על החלק הזה כאילו הוא לא כתוב שם שחור על גבי לבן… אבל לטובת הסיכוי שבכל זאת יש שם מישהו שמתעניין במשהו שהוא לא רק הפנים היפות שלך, ורוצה לראות אם יש לך גם מה לכתוב על עצמך קצת מעבר, החלטתי להתייחס גם לחלק הזה.
בחזרה לעולם הפרסום…
אני באופן אישי מאמינה שלא חייבים להראות מכונית (סתם כדוגמא) אם רוצים למכור אחת כזו ואפשר להעביר אווירה של מוצר, כל זאת, מבלי להראות את המוצר בכלל. למשל, רוצה למכור חופשה חלומית במלדיביים? אל תראי לי את האי, תמכרי לי את החלום…
את הקוקטייל שאני הולכת לשתות, את הדקלים שישתקפו מחלוני, את המסאז', הו המסאז' שאני הולכת לקבל…
אז כשאת באה לחשוב מה לכתוב על עצמך (וואי איזו משימה קשה זו), הנה קצת חומר למחשבה:
חושבת שאת שנונה? את זה לא צריכה להגיד את זה, תראי את זה. תכתבי משהו חד ושנון.
חושבת שאת מגניבה? את ממש לא צריכה להעיד על עצמך, אם את באמת כזו, המגניבות שלך תשתקף מבין השורות או התמונות. חושבת שאת מצחיקה? תצחיקי.
מה שכן, תמיד תמיד תזכרי, חוסר אותנטיות מריחים מקילומטרים.
באופן מוזר, מרגישים את זה אפילו מבעד לסיבים האופטיים המתכתיים הקבורים עמוק עמוק באדמה.
Reverse Engineering
עכשיו כשכולנו יודעים איך זה נגמר… רציתי לעשות ניסוי ולבדוק עם עצמי בשנית, האם היום בדיעבד עדיין הייתי עושה לייק על תמונת הפרופיל של המיסטר.
אני זוכרת את התמונה הזו כי זו תמונה שאני יודעת שהוא אוהב במיוחד.
מה אני אגיד לכן… גוועלד!
זו תמונה מגורענת, וחשוכה, והוא יושב לו שם על אופנוע (כבד מאד) עם עיניים אדומות… אבל… הנה זה… וואלה, זו תמונה שעושה לי את זה עד היום.
מה כן הצלחתי לראות שם בכל זאת?
שיש לו שיער (בתור התחלה) ותספורת מגניבה שעושה לי את זה,
שיש לו שרירים בנויים היטב (בקטע טוב),
שיש לו פנים חמודות (משהו בהבעה הצביע על מתיקות כלשהי)
הגובה שלו נראה ממוצע (175 ס"מ), אבל זה היה עדיין משתנה עלום שהייתי צריכה לגלות על עקבים בגובה 8 ס"מ בדייט הראשון.
וזהו בערך.
אז למה בכל זאת עשיתי סלייד לימין?
אין לי הסבר הגיוני חוץ מהעובדה שהוא היה נראה מספיק חמוד כדי לפתוח את האופציה.
כנראה היה שם שבריר שניה,
ולו לרגע אחד קצר,
שהספיק כדי לתפוס לי העין
ולאפשר לעצמי לפתוח את הפתח (או הסדק)
להכיר.
Miss M
אף אחד לא אוהב ספאם.
אז תדעי שאם אני כבר שולחת, עלה פוסט חדש או קרה משהו ממש מעניין.
* לא ייעשה שימוש בכתובת המייל לצרכים מסחריים כי הפרטיות שלך חשובה לי
