ראי ראי שעל הקיר
א נ י – ל א – פ ו ט ו ג נט י ת.
פשוט לא פוטוגנית.
בניגוד לאנשים האלה שהמצלמה "אוהבת אותם", לי לוקח שנה (או נס) לייצר תמונה אחת טובה שאין לי בעיה להסתכל על עצמי בתוכה, וזו אפילו לא תהיה הגזמה לומר שזו לא פונקציה של כמה טוב אני נראית באותו היום. אני יכולה להיראות פצצה, אבל משום מה, זה לא יעבור מסך (או עדשה).
אז חלק יגידו: את סתם מחמירה עם עצמך, את רואה רק את הפאקים, את… אולי.
אם את בחורה "רגילה" כמוני, את יכולה אולי להתנחם בעובדה שגם אם המלכה ויקטוריה הכתירה אותך כמלאכית, וציידה אותך בצלם הטוב בעולם, את כנראה צריכה לעבור סשן צילומים שלם כדי להוציא תמונת קאבר אחת טובה. האבינג סד ד'אט…
כל אחת יכולה להוציא תמונה יפה.
כל אחת.
זה בעיקר פונקציה של זמן ומאמץ, אבל בטח לא כסף. ברמה האישית, אני לא מאמינה בללכת במיוחד ולהשקיע בצילום מקצועי (ספציפית לטובת הפלטפורמה הזו). זה פשוט נראה לי מתאמץ מדי, נראה "תאהבו אותי" מדי, ומשדר קצת נואשות לטעמי, ונואשות ידידיי, אף פעם לא מוסיפה לסקס אפיל, ואני מדברת על נשים וגברים כאחד.
יותר מזה, בחווית הצפיה שלי, זה לא מתפרש אצלי כהשקעה של מישהו רציני. אחד כזה שכל כך רוצה להכיר, עד שאשכרה הלך לארגן לעצמו תמונות סטודיו כדי להוציא את עצמו הכי טוב שאפשר.
אסייג את עצמי ואומר: אני בהחלט מעריכה את אקט ההכרה והנכונות להיעזר במגע יד מקצועי.
עם זאת… איפה עובר הגבול? הרי גם בניסיון שלנו לתרגם את מונחי "העולם האמיתי" אל האונליין, אנחנו עדיין רוצים שהחוויה תרגיש (סוג של) אמיתית. גם ככה הכל כל כך פייק, אז תנו לי משהו. תנו לי איזו חתיכת מציאות אמיתית… ותמונת פרופיל בשחור לבן ארטיסטי משהו (יפה ככל שתהיה), ממש לא עושה לי להרגיש לי את הצבעים האמיתיים של אותו אובייקט מצולם.
רוצה ליפות קצת את המציאות? אין בעיה.
יש מיליון אפליקציות חינמיות שיעשו רק טוב לעור הפנים שלך (ובלי להשתגע עכשיו עם הפילטרים, כן?), אבל זה עדיין נשאר נאמן למקור.
בקיצור off Turn.
כשהעליתי את הסוגיה בפני המיסטר, תגובתו היתה שגברים לא נכנסים בכלל לרובד הזה והמחשבה היחידה שיש לו היא: "וואלה, התמונה מצאה חן בעיני או לא".
והנה לכם רבותיי ההבדל בין המינים: החפירה שלי אל מול האמת הקטנה והפשוטה שלו.
גם ככה הכל כל כך פייק, אז תנו לי משהו אמיתי
True Colors
אז אם לרדת לפרקטיקה…
החלטתי שאני רוצה שהתמונות שאני שמה בפרופיל שלי, ינסו לומר משהו עלי, שכל אחת מהן תדגום "צבע" קצת אחר שלי – הנה אני בפרצוף שובב, הנה אני בפרצוף מאוהב (בעצמי), הנה אני בים, הנה אני בקז'ואל, הנה אני… בקיצור: הנה אני!
לא רציתי לומר את זה, רציתי להראות את זה.
רציתי שגם בדפדוף אינסטנט מהיר, מי שמביט מי מאחור ידע מי אני, או לפחות יקבל תמונה קצת יותר מלאה לגבי השלם הזה, העולה על סכום חלקיו (כמובן).
בחרתי לעצמי חמש, שש תמונות טובות (לא פחות! כי מה לעשות שבעולמנו השטוח, אם אני לא מראה אז אולי יש לי מה להסתיר) שאני לגמרי שלמה איתן, שמייצגות אותי נאמנה ואני אוהבת את מה שהן משדרות.
כמה כללי אצבע שאני מפנה (בלי אצבע מאשימה) לכל חברה שבאה להתייעץ איתי:
תמונה עדכנית!
באמת, על מי את באה לעבוד?
לא חושבת שצריכה להרחיב למה זה בסיסי ואם יש לך תמונה מ- 2013 שאת ממש אוהבת, תעשי לעצמך את גרסת 2019.
תמונת גוף מלאה
מלאה או רזה, תני לבנאדם לראות את כל מי שאת.
אנחנו כבר מזמן בעולם שכולו בוטילישס (תשאלי את התחת של Lo-J (ו- top ,או bottom זה לגמרי נכס – תסכים איתי גברת קרדשיאן שהוכיחה כבר די יפה יש לומר, שלא זה מה שימנע מאנשים ללחוץ בטירוף על ה- Like. לא אומרת פורנו רך עכשיו, מבטים פתיינים או מחשופים, אבל תמונת גוף מלאה, לפחות שתיים.
'סלפי מעלית'
זה אולי ישמע קטנוני אבל… די כבר לסלפי אלכסוני עם חיתוך צוואר מזוויע, תאורה לא מחמיאה ודאק פייס שהשתיקה יפה להם. למה?
כי זה לא באמת מחמיא כמו שאת אולי חושבת,
כי הפרצוף המצחיק והחמוד שיצא לך לא בהכרח משתקף כך לצד השני,
כי אני יכולה לומר ששמעתי מגברים שכשהם רואים דבר כזה, אינטואיטיבית כמעט, הם חושבים "יש לזאתי מה להסתיר". אני ממש לא נגד סלפי ויודעת שלרוב אין תמיד זמן לחכות לחברה שתתפנה כדי לעשות כמה תמונות טובות. רק אומרת, תבדקי את עצמך אולי עם מישהו שיהיה אובייקטיבי ויגידו את האמת על הפרצוף, בפרצוף.
חברה טובה
רובנו (לצערי) טובות יותר בלפרגן לאחרות מאשר לעצמנו.
תמצאי לעצמך חברה שאת סומכת על שיקול דעתה, וגם אחת כזו שתהיה מוכנה לספוג את מבול התמונות שאת הולכת לשלוח לה בוואטס-אפ, בנסיון לבחור את הטובות ביותר. וכשתמצאי אותה תעריכי, זה לא מובן מאליו.
סטיילינג
זו תורה שלמה כאמור, ויש כל כך הרבה פרמטרים שהיריעה אמנם משגת, אבל ידי קצת פחות (ואם בא לך לעזור לי לכתוב את "המדריך בגרוש לתמונות פרופיל", מוזמנת). מה שכן, יש מאות סרטונים ביוטיוב על איך לצלם את עצמך. ובכל זאת, הנה כמה פרמטרים שכדאי לקחת בחשבון:
זווית צילום, תאורה, בגדים מחמיאים, חיתוך תמונה, בימוי – גם אם התמונה סופר מבויימת ההרגשה צריכה לצאת קזו'אלית גם ככה אף אחד לא יאמין לזה ש"ככה קמת עכשיו מהמיטה", אז לפחות שירגיש כאילו "הנה אני חמודה עשיתי לעצמי מן תמונה שכזו ככה סתם".
ולסיכום, אני יודעת.
תאמיני לי שאני יודעת.
זה נשמע כמו מלאאאאא עבודה, ולא אשקר ואומר שזה לא מצריך מאמץ מסוים ונכונות להשקיע זמן.
כמו כל דבר שאני כותבת, ממליצה להתייחס לזה כהמלצה ואפשר גם לבחור לקחת משהו קטן בכל פעם. אני בעד אפילו. אז במקום להתחיל לתהות מי הזיז את הגבינה שלך, SAY CHEESE בביסים קטנים, זה מתעכל טוב יותר בתמונות.
Miss M
אף אחד לא אוהב ספאם.
אז תדעי שאם אני כבר שולחת, עלה פוסט חדש או קרה משהו ממש מעניין.
* לא ייעשה שימוש בכתובת המייל לצרכים מסחריים כי הפרטיות שלך חשובה לי